איך השפיעה הקורונה על המינוס הישראלי ומה יקרה עכשיו, כשהוסרו רוב ההגבלות?

המשבר הכלכלי שנוצר בעקבות מגפת הקורונה הוא מהחמורים שידעה מדינת ישראל בפרט והעולם בכלל.

רחלי בינדמן רחלי בינדמן | 21 אפריל, 2021

במשך חודשים ארוכים העולם כמעט עמד מלכת, תרתי משמע. מאות אלפי עובדים נשלחו לחופשה ללא תשלום ואחרים איבדו לחלוטין את מקום עבודתם.

אפשר להניח שמשבר בסדר גודל כזה יחמיר את מצב חשבון הבנק של הציבור, נכון?

אז זהו, שבפועל התרחשה תופעה הפוכה: המינוס התכווץ.

נתוני בנק ישראל מראים כי בסוף 2019, כשהמשק נהנה מצמיחה ומשגשוג, משיכת היתר של הישראלים עמדה על 11.7 מיליארד שקלים. נכון לסוף 2020, המינוס הישראלי התכווץ ל־8.6 מיליארד שקלים – ירידה של 26%. הנתונים החודשיים שהתקבלו במהלך 2020 הראו שעל אף שהמשבר הכלכלי הולך ומעמיק, המינוס הישראלי הולך ומצטמצם.

כיצד זה קרה?

יש לכך מספר הסברים. ראשית – רשת הביטחון הכלכלית שהעניקה המדינה למפוטרים ולעובדים שהוצאו לחל"ת ולעצמאים, שכללה מענקים ודמי אבטלה, ריככה את המכה שבאובדן הפרנסה השוטפת.

שנית, וזה אולי העיקר, ההוצאות פחתו באופן משמעותי. למעט מוצרי יסוד כמו אוכל, דיור וחשבונות שוטפים, הוצאות רבות הפכו לא רלוונטיות לתקופה ארוכה, בדגש על פעילויות פנאי ובידור – מסעדות, חופשות, טיסות לחו"ל, חוגים לילדים, בריכה וחדרי כושר ועוד.

לבסוף, המשבר הכלכלי פגע בעיקר בפלח מסוים באוכלוסייה: שכירים ועצמאים שלא נהנו מביטחון תעסוקתי, ובעיקר עובדים מתחומי הפנאי והבידור ששותקו כמעט לחלוטין בתקופת הסגרים. עובדים ששמרו על מקום עבודתם שמרו גם על הכנסתם הקבועה, ומנגד – ההוצאות שלהם פחתו, מה שמסביר את הירידה המצרפית החדה במינוס של הישראלים.

 

 

יתרה שלילית המכונה "מינוס" היא רעה חולה שמשקי הבית בישראל מתמודדים איתה ברמה היומיומית. לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, כמעט 50% ממשקי הבית בישראל נמצאים במינוס לפחות אחת לשנה ואחד מכל חמישה משקי בית נמצא במינוס קבוע. החריגה עומדת בממוצע על 25 אלף שקלים בחודש למשפחה, ומשקי הבית נאלצים לשלם ריביות לבנקים בהיקף של מעל 200 שקלים בחודש – יותר מ־2400 שקלים בשנה.

העלייה בכמות המתחסנים, הירידה בתחלואה והחזרה ההדרגתית לשגרה – למסעדות, להופעות, לחופשות, לחדרי הכושר ולחיים עצמם – כל אלו הן בשורות מעולות, אך עבור חשבונות הבנק של משקי הבית בישראל הן מסמנות החמרה צפויה במינוס.

משקי בית רבים שחסכו כסף בתקופת הקורונה צפויים לחזור ולהגדיל את ההוצאות שלהם, במיוחד לקראת הקיץ – החופשות, הקייטנות ופתיחת השמיים. באופן טבעי, אנשים רוצים לחזור לחיות ולבלות ואולי גם לפצות על התקופה הארוכה של הסתגרות בבתים. זה מבורך, אבל לפני שחוזרים לגהץ את כרטיסי האשראי, חשוב להיכנס לאתר הבנק ולבדוק בתעודת הזהות הבנקאית כמה עולה לנו המינוס.

תעודת הזהות הבנקאית היא סוג של תדפיס שמבשר כל שנה ללקוחות כמה "עלה" להם הבנק בשנה החולפת. בתעודה ישנו פרק שנקרא "אשראי" ותחתיו מופיעות עלויות המינוס.

אז מה עושים?

 

  • נכנסים לתעודת הזהות הבנקאית שבאתר הבנק.
  • מחפשים את פרק "אשראי".
  • בודקים את גובה מסגרות האשראי (הסכום המקסימלי שאליו ניתן להגיע ליתרה שלילית בחשבון) ומה הריבית על המסגרת (הבנקים בדרך כלל מחלקים את המסגרת למדרגות – חריגה של 0 עד 5000 שקלים תעלה %X ריבית, חריגה של 5000 עד 10,000 שקלים תעלה %Y וכן הלאה).
  • בשלב זה, בודקים באמצעות התעודה כמה שילמנו על המינוס בשקלים.
  • בודקים האם הבנק גבה עמלה שנקראת "הקצאת אשראי" – רק על הזכות להיכנס למינוס.
  • מתקשרים לבנק ומבקשים להגדיל את מסגרת האשראי (המדרגה הראשונה).
  • מבקשים לקבל הנחה על גובה הריבית.
  • מבקשים פטור מעמלת הקצאת אשראי.
  • אם מדובר במינוס כרוני וקבוע, מומלץ להתייעץ ולבחון חלופות מימון זולות יותר.

 

 

הירשמו לרשימת התפוצה הבלעדית שלנו וקבלו את הסיפורים הטריים ביותר

באתר זה נעשה שימוש בקבצי cookies. המשך גלישתך באתר מהווה הסכמה לשימוש זה. למידע נוסף עיין בתנאי השימוש