עמלות עו"ש זה בוטנים

למה באמת חשוב לשים לב לפני שבוחרים בנק

רחלי בינדמן רחלי בינדמן | 1 יוני, 2021


גם אתם הייתם בשדרות רוטשילד אי שם ב-2011? המחאה החברתית חגגה לאחרונה עשור והרבה כסף זרם בנהר ההוצאות מאז שהישראלים הביעו את זעמם על יוקר המחיה.

מה שהחל אז בסמליות במחירי הקוטג', זלג מהר מאד למחירי הדיור, לעלויות הגנים הפרטיים, לעובדה שקשה למשפחות צעירות לצאת מהמינוס, שלא לדבר על לחסוך או לחשוב על העתיד. מה השתנה מאז? לא הרבה. כמחצית מהמשפחות נמצאות במינוס (מחציתן לא חייבות להיות) ושניים מתוך שלושה ישראלים יתקשו לעמוד בהוצאה חד פעמית של 8000 שקלים.

 

אז איך זה שאנחנו לא יוצאים (שוב) לרחובות? האמת היא שכנראה שקצת מאסנו בעיסוק ביוקר המחיה. אחרי שנה של מגיפה עולמית וריחוק חברתי, אנחנו רוצים, בצדק, לחגוג את החיים. ללכת לים, לאכול במסעדה טובה, לטוס לחו"ל, לעשות קצת שופינג, להקים מיזם חדש שישנה את העולם. בעיקר, לעשות את מה שאנחנו מעולים בו, את מה שעושה לנו טוב.

 

ומה זה אומר על הכסף שלנו? על המינוס בחשבון? על הסיכוי שנרכוש טסלה חדשה? על העתיד כשנצא לפנסיה? שאלה טובה.

 

הנתונים מצביעים על כך שאנחנו מבינים את החשיבות שבחיסכון אבל לא באמת עושים משהו בנדון. באחד המחקרים שהוביל פרופ' שלמה בן ארצי, מומחה עולמי בחקר הפסיכולוגיה של התכנון הפיננסי יחד עם צוותו, הם סרקו מוחות של אנשים וביקשו מהם לחשוב על עצמם בעתיד. הממצאים הראו שכשאנשים חושבים על עצמם כמבוגרים, הם חווים אותם רגשות כמו לאדם זר. במילים אחרות, לבקש מאדם לשים כסף בצד עבור הפנסיה שלו עוד 30 שנה, זה כמו לבקש ממנו לחסוך עבור מישהו אחר.

 

באותה מידה, גם פתרונות של חינוך פיננסי לא ממש עובדים. בן ארצי בדק למשל אם סדנאות של חינוך פיננסי שמסבירות לאנשים למה חשוב לחסוך ואיך הכי נכון לחסוך, יגרמו לאנשים באמת לעשות את זה. לדבריו, זה היה כישלון מוחלט: כולם הבטיחו שיתחילו לחסוך, אבל מעטים עשו את זה בפועל. עם כל הכבוד לריגוש שבלמלא אקסל הוצאות והכנסות ביום שישי אחר הצהרים, יותר נחמד לשבת בבית קפה עם חברים, לא?

השיח על המערכת הבנקאית בשנים האחרונות עסק בעיקר בעמלות שלה. זה לא ממש מפתיע. אנשים לא מדברים על המחיר המופקע של האייפון שלהם או על כמה הם משלמים כל חודש על נטפליקס או ספוטיפיי, בראש ובראשונה כי הם יודעים בדיוק את העלות ושנית, וזה העיקר, כי הם חושבים שהתמורה מצדיקה אותה.

 

בכל הקשור לבנקאות, אנחנו לא ממש יודעים כמה אנחנו משלמים, שזה כבר מייצר תסכול אבל מעבר לכך, אנחנו תוהים עבור מה אנחנו משלמים.

 

האם המערכת הבנקאית מציעה לנו היום פתרון שיאפשר לנו לצאת מהמינוס, להגשים מטרות ויעדים עתידיים? האם אנחנו מקבלים מענה לניהול השוטף של הכסף שלנו? ואם לא, אז עבור מה אנחנו משלמים לה?

 

כשאנחנו עוסקים בשאלה כמה עולה בנק, אחת הטעויות הנפוצות, שמשרתות את המודל הקיים, היא להתמקד בעמלות העו"ש. אלו אותן עמלות שורה שנגבות כשאנחנו מבצעים העברה בנקאית, מקבלים כסף באפליקציית תשלום או מושכים כסף מכספומט. בפועל, העמלות האלה הן כסף קטן. הן מסתכמות בעשרה עד עשרים שקלים בחודש, וכמה שהן מעצבנות, הן לא הסיפור.

 

כדי להבין באמת כמה עולה לנו הבנק (רמז: העלות מגיעה לכ-300 שקלים בחודש למשפחה), צריך להתמקד בעלויות אחרות וכבדות הרבה יותר ויש לא מעט כאלה: עמלות המרת מט"ח, עמלות מסחר, עמלות ערבות בנקאית ועוד.

 

אלא שמעבר לזה, וחשוב הרבה יותר, זה להבין אם אנחנו מקבלים מענה לניהול הכסף שלנו, או שלמעשה, אנחנו משלמים, לגמרי סתם, ריביות יקרות על המינוס, מצד אחד ולא מצליחים לחסוך ולהרוויח מהכסף שיש מהצד השני.

 

זה קצת מזכיר את הערך שמעניקות לנו קופות החולים, שהן הרבה יותר מפלטפורמה לחיבור בין נותני שירותים בתחום הרפואה לציבור. הבחירה שלנו בין הקופות תלויה במידה רבה בשירות שהן מעניקות, בפתרונות החכמים שהן מציעות לנו, בין אם מדובר בכלים לליווי נשים בהריון או על אפליקציות שמסייעות לנו לשמור על תזונה נכונה ובריאה יותר. קופת חולים טובה תציע הרבה יותר מ"מוצר מדף".  

 

בפעם הבאה, כשתשקלו להחליף בנק, במקום לוודא שאתם "זוכים" בפטור מעמלות עו"ש ובמקום לשים תזכורת ביומן למועד התפוגה של ההטבה הזו, תבדקו מה שחשוב באמת – מה הבנק עושה בשבילכם? איך הוא מקל לכם על החיים? האם הוא עוזר לכם לדאוג לאותו עתיד שקשה לכם לחשוב עליו?

 

הירשמו לרשימת התפוצה הבלעדית שלנו וקבלו את הסיפורים הטריים ביותר

באתר זה נעשה שימוש בקבצי cookies. המשך גלישתך באתר מהווה הסכמה לשימוש זה. למידע נוסף עיין בתנאי השימוש